איריס ברנשטיין

איריס ברנשטיין

תושבת כפר מימון שבעוטף ישראל, אם, סבתא ורעיה. פעילה ציבורית למען הכרעה במלחמה, השבת הביטחון לעוטף וחיזוק הריבונות והמשילות בישראל.

איריס ברנשטיין (55) חיה כבר שנים את המציאות הביטחונית של עוטף ישראל. מאז 7 באוקטובר הפכה את הכאב, הזעם והדאגה לעתיד האזור לפעילות ציבורית נחושה, והיא פועלת ומשמיעה את קולה מעל במות ובשיח הציבורי בדרישה לשינוי יסודי בתפיסת הביטחון של ישראל.

ברנשטיין מבקשת לייצג את קולם של תושבי העוטף ושל ישראלים רבים שלדבריה איבדו את האמון בקונספציה שהובילה ל-7 באוקטובר. היא מתנגדת לחזרה למדיניות של הכלה, הרתעה וסבבים ודורשת מעבר מתפיסה של "ניהול הסכסוך" לתפיסה של הכרעה: כיבוש, גירוש האויב והסרת האיום הנשקף מעזה באופן שיאפשר לתושבי הדרום לחיות בביטחון אמיתי לאורך זמן.

המלחמה עבורה היא גם עניין משפחתי ואישי. איריס נשואה לחיים, אביו של סא"ל יהונתן צור ("ברנש") הי"ד, מפקד סיירת הנח"ל שנפל בקרב ב-7 באוקטובר. חיים עצמו משרת במילואים לאורך המלחמה וצבר למעלה מ-800 ימי שירות. מתוך הבית הזה היא רואה מקרוב את המחיר שמשלמים הלוחמים ומשפחותיהם ואת המחיר של מלחמה מתמשכת שאינה מביאה להכרעה.

לצד המאבק הביטחוני, ברנשטיין פועלת נגד מה שהיא רואה כהשתלטות מערכת המשפט על סמכויותיהן של הרשויות הנבחרות. היא מבקרת בחריפות את התערבות בג"ץ בסוגיות ביטחוניות ולאומיות וסבורה כי השבת המשילות והיכולת של הדרג הנבחר לקבל החלטות הן תנאי הכרחי לשינוי דרכה של המדינה.

למה זהות?

"אני תושבת העוטף. עבורי ביטחון הוא לא סיסמה ולא דיון באולפן - הוא החיים עצמם. אחרי 7 באוקטובר אסור לנו לחזור לאותה תפיסה שהביאה אותנו לאסון. אני רוצה מדינה שיודעת מי האויב שלה, מאמינה בצדקת דרכה ולא מפחדת לנצח אותו. אני מצטרפת לזהות כי אני מאמינה שהגיע הזמן להחזיר למדינת ישראל את הזהות, את הריבונות ואת האומץ: להכריע את האויב בעזה, להשיב את המשילות לידי העם ונבחריו ולהבטיח שלילדים ולנכדים שלנו תהיה כאן מדינה יהודית, בטוחה וחופשית."