חיסול אלימות המשטרה:
המשטרה היא גוף הכרחי עבור ביטחונם של האזרחים. עם זאת, ‘זהות’ מגנה את האלימות המשטרתית ורואה בה תופעה פסולה. מתוך מכלול ההתנהגויות השליליות ש’זהות’ מזהה בקרב השוטרים: חוסר אדיבות בסיסית, היטפלות לעוברי אורח בביצוע חיפושים ללא חשד סביר ועימותים אלימים ומיותרים עם אזרחים, המסתיימים לעתים קרובות מדי בהגשת תלונה על תקיפת שוטר נגד המתלונן.
לאור זאת, ‘זהות’ מאמינה שיש לשקם את היחסים בין המשטרה לאזרחים וכצעד ראשון היא תעביר את הסמכות למינוי מפקד המשטרה לידי הקהילה. במציאות שכזו, מפקד המשטרה יחוש שהוא משרת את הקהילה שבה הוא פועל והאזרחים יתנו בו את האמון הראוי לו בהתאם.
ביטול המאגר הביומטרי:
המאגר הביומטרי הישראלי הוא מאגר ממוחשב של נתונים ביומטריים כגון טביעות אצבע ותווי פנים. מדינת ישראל אימצה את המאגר בטענה שבכוחו למגר את תופעת זיוף תעודות הזהות. אלא שמעבר לכך שקיימים פתרונות טכנולוגיים חלופיים כדי להילחם בתופעה זו, קיומו של המאגר הביומטרי מציב עבור אזרחי ישראל סכנה חמורה הרבה יותר מאשר תופעת הזיוף.
מאגר זה מאיים באופן חמור על פרטיותם וחירותם של אזרחי ישראל. ראשית, קרוב לודאי שבשלב כלשהו המאגר ייפרץ והמידע הפרטי ביותר של האזרחים יהיה זמין לכל דורש (כפי שקרה לאחרונה עם המאגר הביומטרי בהודו). אך גם בהנחה שהמאגר לא ייפרץ, ‘זהות’ רואה בחומרה רבה את שליטתה של המדינה בנתונים הביומטריים של אזרחיה. למעשה, מדובר בדרך נוספת של המדינה להגדיל את כוחה ולהקטין את חירותו של האזרח. אם מדינת ישראל רוצה להיות מדינת חירות, עליה לכבד את פרטיותם של האזרחים.
על כן, ‘זהות’ תבטל לאלתר את החוק הביומטרי, ובפרט את המאגר הביומטרי, ותשיב לאזרח את פרטיותו ואת חירותו.
הפסקת רדיפת צרכני הקנאביס:
‘זהות’ מאמינה שאין שום הצדקה להתייחס למאות אלפי צרכני קנאביס – שאינו סם ממכר יותר משאר חומרים חוקיים אחרים – שאינם פוגעים באיש, כאל עבריינים. מעבר למשאבים הרבים שהמשטרה משקיעה כדי לאכוף את מדיניות הפללת צרכני קנאביס, דבר העולה לאזרחי ישראל מאות מיליוני שקלים בשנה, ‘זהות’ רואה בחומרה את המציאות שבה למשטרת ישראל יש יכולת לאיים בפתיחת תיק פלילי על ציבור גדול כל כך, שכאמור אינו פוגע באחרים.
‘זהות’ מבקשת ליצור תשתית חוקית לצריכה ולסחר הקנאביס (בדומה להגבלות על מסחר באלכוהול) שתתעדכן מעת לעת בהתאם ללקחים מהמתרחש. עיקרי הדברים הם:
השימוש בקנאביס ובמרכיביו, גידולם באופן לא מסחרי, אחזקתם או רכישתם – יהיו מותרים על פי החוק.
הגיל הצעיר ביותר לרכישת קנאביס יהיה 21.
תיאסר מכירת קנאביס ומרכיביו במקומות בילוי.
בית עסק שיהיה מעוניין למכור קנאביס או את מרכיביו יזדקק לרישיון עסק מתאים.
הפסקת המעצרים המנהליים:
‘זהות’ מתנגדת לשימוש של המשטרה במעצר מנהלי, שהוא כוח משחית המאפשר למדינה לעקוף את המנגנונים המשפטיים ולשלול את חירותו של האזרח באחזקתו בכלא לתקופה ארוכה ובחקירות בלי ראיות ובלי משפט. זוהי פגיעה חמורה בזכויותיהם של העצורים.
על המדינה להכיר במצב המלחמה שבו היא נתונה ולהפריד בין המקרים בהתאם. פושעים יישפטו במערכת המשפט הפלילית וימוצה עמם הדין, תוך שמירה על זכותם למשפט הוגן. לעומת זאת, אויבי המדינה הנלחמים בה, יישבו או יוגבלו באופן אחר בהתאם לנסיבות. הם לא יואשמו, לא יישפטו ולא יזכו ליחס של פושעים, אלא אם הפרו את דיני המלחמה.
היחס למרי אזרחי בלתי אלים:
בשאר המדינות הדמוקרטיות בעולם, המרי האזרחי הבלתי אלים נתפס ככלי לגיטימי וחשוב לשימור הדמוקרטיה. לעומת זאת בישראל התפתחה מדיניות של התנגדות כוחנית מצד המשטר לכל סוג של מחאה בלי להבחין בין מחאה אלימה למחאה בלתי אלימה. ‘זהות’ מתחייבת לאמץ מדיניות המבחינה בין שני סוגי המחאות ותורה למשטרה שלא לנקוט באלימות כאשר מדובר במרי בלתי אלים.
נשיאת נשק:
על אף שהמסגרת המדינית דורשת מהאזרחים לוותר על זכותם להפעיל כוח, אין הצדקה לשלול מהם את זכותם להגנה העצמית. ‘זהות’ רואה את שלילת הזכות מהאזרחים לשאת נשק כפגיעה בזכותם להגנה עצמית ולו רק בגלל שמרגע הכניסה לסכנה עד להגעת כוחות הביטחון, האזרח נדרש להגן על עצמו ועל סביבתו בכוחות עצמו. לגבי הטענה שהקלות על נשיאת נשק יגרמו לפשיעה רבה יותר, יש לדעת שכבר כיום יש לפושעים גישה לכלי נשק שאינם חוקיים ולמעשה הגבלות אלה מגבילות בעיקר את האזרח הפשוט. זאת ועוד, יש להצביע על האבסורד שאזרח שהשתחרר מצה”ל אינו יכול לשאת אקדח, וזאת אף אחרי שהמדינה הפקידה בידו רובה סער בזמן שירותו.
לכן, כצעד ראשון, ‘זהות’ תאשר נשיאת נשק לכל יוצא צבא ללא עבר אלים או מגבלות גופניות ונפשיות ידועות, ובהמשך תגבש מדיניות של הרחבת ההיתרים לכלל האזרחים.