עבור משה פייגלין זו כבר לא רק פוליטיקה.
לאחר ששכל את נכדו במלחמה, המאבק על זהותה וביטחונה של המדינה הפך לנדר אישי.
"אני לא רואה ג׳וב ולא רואה כיסא. אני רואה את העתיד של הילדים והנכדים של כולנו. העתיד של עם ישראל.
נשבעתי להילחם למען האמת הזו עד נשימתי האחרונה."
השבעה באוקטובר לא התחיל ולא נגמר בעזה. הוא קורה בכל יום בנגב, בגליל, ובמרחבים שבהם המדינה נעלמה.
הפקרות ביטחונית, גזל אדמות הלאום, ועיוות מוסרי כלפי מי שנותנים למדינה את חייהם – אלה לא "תקלות". זו תוצאה של אובדן זהות.
זהות חוזרת כדי לעשות ריסטארט: להחזיר את הכוח לעם, את הקרקע לבעליה, ואת החירות לאזרחים.
השורשים: מ"זו ארצנו" ועד היום
הכל התחיל לפני 30 שנה. משה פייגלין הקים את תנועת 'זו ארצנו' והרים את נס ההתנגדות להסכמי אוסלו. בעוד רבים הלכו שבי אחר הבטחות לשלום שקרי, פייגלין התריע מפני המשמעות של הכנסת רבבות מחבלים ללב הארץ.
מאז ועד היום, הוא נשאר הקול הצלול שלא נכנע לטרמינולוגיה של נסיגה:
במשך שנים נדחקו אזהרותיו של מחנה "זהות" לשוליים, אך ב-7 באוקטובר האמת התגלתה במלוא עוצמתה הכואבת. המציאות הוכיחה כי "חזון אוסלו" קרס וכי הרוב היהודי בישראל מבקש כעת דרך חדשה – לא עוד ניהול סכסוך, אלא ניצחון והכרעה.
החזון: מנהיגות של ניצחון ושגשוג
מפלגת "זהות" מציעה מנהיגות אלטרנטיבית למנהיגות אוסלו הישנה. אנחנו כאן כדי להשלים את המלאכה שהתחלנו לפני שלושים שנה:
זו לא נבואה – זו הנהגה עם תפיסת עולם סדורה שראתה את הכתובת על הקיר. בזמן שאחרים ניהלו קונספציות וכיבו שריפות, אנחנו הזהרנו שהמציאות ללא זהות תתפוצץ. הגיע הזמן לריסטארט תודעתי: מנהיגות שלא מפחדת מהאמת ומובילה לניצחון מתוך עוצמה פנימית.
אומרים עלי שאני 'קיצוני'. בואו נבדוק מה באמת קיצוני: זה שחמאס טובח בנו בתוך הבית – זה לא קיצוני? זה שמחירי הדיור הפכו זוגות צעירים לעבדים של הבנקים – זה לא קיצוני? זה שצריך לבקש רשות מוושינגטון כדי להגן על הילדים שלנו – זה שפוי?
האמת היא שלא אני הקיצוני – המציאות הפכה לקיצונית. וכשהמציאות מטורפת, האמת נשמעת כמו שיגעון. אני לא מציע קיצוניות, אני מציע שפיות. אני מציע לחזור לזהות שלנו, לחירות שלנו ולבעלות שלנו על הארץ. מי שקורא לזה קיצוני, פשוט מפחד מהאמת. במציאות מטורפת, רק האמת היא העוגן!
לזהות אין מימון מפלגות. מי שיושב בכנסת חי מהמיסים של כולנו. זהות קיימת ופועלת בזכות אלפי תרומות קטנות ודמי חבר של אנשים שמאמינים בדרך. כדי לבנות שדרה ארגונית, להחזיק תקשורת עצמאית, ולהרים שטח בכל הארץ – אנחנו לא צריכים טייקון. אנחנו צריכים אותך.
מי שיבחר בעוד מאותו הדבר – יקבל בדיוק את אותו הדבר. הפעם בוחרים בצד שצדק.
המציאות הוכיחה שהמערכת הישנה לא "מתקנת את עצמה". היא משמרת את עצמה. אחרי ה־7 באוקטובר כולנו מבינים את המחיר של ניהול במקום הכרעה, של תלות במקום ריבונות, ושל אובדן זהות במקום צדקת דרך.
"מחזירים את המדינה לעם" זה לא סיסמה. זו משימה מעשית: לבנות כוח עממי, להפוך אלפי אנשים לבעלי בית פעילים, ולהחליף הנהגה שמפחדת מהאמת בהנהגה שמוכנה להכריע.
הצטרפו למסע – בוחרים דרך להשפיע
ב־7 באוקטובר קרסה אשליית "המקלט הבטוח". גילינו בדרך הקשה: כשנלחמים רק כדי לשרוד, בסוף גם לשרוד לא מצליחים.
ציונות השרידות, זו שמבקשת שקט בכל מחיר ורשות מוושינגטון לנשום, הגיעה לסוף דרכה.
זהות מציעה מעבר לציונות של ייעוד: לא פחד אלא אמונה. לא התנצלות אלא ניצחון מתוך עוצמת צדקת הדרך. לא ניהול סכסוך בלתי נגמר, אלא הכרעה.
ייעוד לא מחליף מדיניות; הוא מחזיר למדיניות את המצפן. ובלי מצפן, לא יכול להיות לנו ניצחון וגם לא עתיד.
אם לזהות היה מימון מפלגות, היינו יכולים "לנהל קמפיין". אנחנו כאן כדי לבנות כוח עממי.
כל תרומה, כל דמי חבר, וכל שעה של התנדבות הם עוד לבנה בתנועה שמחזירה את המדינה לעם.
מה מקבל תומך?
מה מקבל חבר?
מה מקבל שותף?
מה עושה פעיל?
השאירו פרטים והצטרפו כתומכי זהות:
איך תרצו לתרום?
הצטרפו כשותפים מלאים של זהות!
השאירו פרטים והפכו למתנדבים פעילים בזהות
