מפת הדרכים של זהות

אזרחי ישראל, אנשי המחנה הלאומי, הרוב היהודי –

אנחנו מציגים בפניכם את מפת הדרכים של זהות לתיקון המדינה – תוכנית מעשית ומבוססת, הנובעת מעקרונות המצע שלנו.

זהות חוזרת להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת ה־26, ומביאה איתה מחויבות אמיצה: לקיים את מה שהבטחנו.

אנחנו כאן, באחריות ובאמונה שלמה, מחויבים למצע שהצגנו בבחירות 2019 – מצע עקרוני ופורץ דרך, שהיה נכון אז – ונכון פי כמה היום.

מאז השביעי באוקטובר, כבר ברור לכולם: המדינה דורשת תיקון עמוק.
השיטה כשלה. ההנהגה כשלה. הפקידות, מערכת הביטחון, בתי המשפט – כל מנגנוני השלטון שאמורים לשמור עלינו – קרסו ברגע האמת.

החוזה שבין נבחרי הציבור, ומערכות השלטון שאינן נבחרות – לבין האזרחים הופר ברגל גסה.

במשך שנים הזהרנו, הצענו, חזרנו והצגנו פתרונות.

היום רבים כבר מבינים – הפתרונות שהצענו הם לא רק אידיאולוגיה. הם הכרח קיומי.

בוודאי שיש עוד נושאים שמחייבים תיקון – ואנחנו מחויבים לתקן הכל, ככל שיידרש.
אבל הנקודות שלפניכם הן הראשונות, המרכזיות והדחופות ביותר – ובהן אנו מתחייבים לפעול מיידית.

אנחנו מזמינים אתכם לחתום איתנו על חוזה חדש.
חוזה של נאמנות הדדית בין הנהגה לאזרחים.
לא עוד הבטחות ריקות. לא עוד חוזים שהופרו ברגל גסה.

המהלך של זהות הוא הדרך להשבת החירות, הזהות והמשמעות למדינת ישראל.
זוהי מפת דרכים ברורה, המבוססת על חמישה יסודות: ריבונות מלאה, חירות כלכלית, ביטחון בלתי מתפשר, ממשל רזה ויעיל, וזהות יהודית איתנה.

חתימה על מפת הדרכים הזו היא הצהרה הדדית:
אנחנו מאמינים שזו הדרך לתיקון, ובבחירות הקרובות – יש לנו זהות. נצביע זהות.

ולכם, אנחנו מתחייבים: נקדם את העקרונות האלו – במלוא הרצינות והנחישות.
בעמודים הבאים תמצאו את מפת הדרכים המלאה, פרק אחר פרק – בתחומי הביטחון, הריבונות, המשפט, הכלכלה, הזהות היהודית וחירות הפרט.

הצטרפו אלינו.

1. תיקון מדיני – החלת ריבונות ובנייה מחודשת של הבית הלאומי

ישראל חוזרת לשלוט בכל מרחב ארצה – יהודה, שומרון ועזה.
הסכמי אוסלו יבוטלו באופן רשמי, והישות הפלסטינית תתבטל בפועל.
במקום הפתרונות המדומיינים שהובילו לפיגועים, טרור וכניעה – זהות מציעה פתרון אמיתי: ריבונות, הכרעה והתיישבות.

אין שלום בלי הכרעה.
הטרור לא יתפוגג מהצהרות – הוא יוכרע על ידי שליטה צבאית מלאה, פירוק תשתיות אויב, והחזרת ההתיישבות היהודית לכל מקום שממנו נעקרנו.
במקום מדינה פלסטינית – התיישבות יהודית מלאה.
במקום דיפלומטיה של ויתורים – ריבונות בפועל.
במקום "ניהול סכסוך" – פתרון.

מדינת ישראל תחדל מלנהל את האויב – ותתחיל לנצח אותו.
שיבת העם היהודי לארצו טרם הושלמה – ועתה הזמן לבנות מחדש, לשלוט באמת, ולהנחיל לדור הבא מציאות של ריבונות, ביטחון וגאווה לאומית.

בצניעות אך באחריות היסטורית – עלינו להתחיל לראות במדינת ישראל מעצמה אזורית, בעלת חזון מוסרי וערכי, עם יעדים ארוכי טווח.
מדינת ישראל תאמץ מדיניות מוצהרת שלפיה כל תוקפנות נגדה – היא גם הזדמנות: לביסוס שליטה, חיזוק ריבונות, והתקדמות לקראת מימוש ייעודה בכל ארץ ישראל השלמה.

ומעל הכול – הר הבית, לב האומה.
המלחמה שנפתחה בשביעי באוקטובר – הוכרזה ע"י אויבינו כ"מלחמת אל-אקצה".
יותר ויותר ישראלים מבינים היום את מה שאמרנו כל השנים:
אי אפשר לדבר על ריבונות בלי להתחיל מהר הבית.
זו לא רק זכות היסטורית – זו חובת כבוד לאומי.
ריבונות ישראלית בהר הבית – היא השבת הלב למקומו.

2. ביטחון – לחזור לנצח

ישראל תחזור להיות מדינה שמטילה פחד על אויביה – לא להפך.
צה"ל יחזור להיות צבא שמכריע מלחמות – לא צבא שמנהל סיכונים משפטיים וניסויים חברתיים.

נחזיר לצה"ל את רוח הלחימה, הזהות היהודית והאמונה בצדקת הדרך.
הפיקוד הבכיר הקיים, שאיבד את המצפן ואת הגב, יוחלף בלוחמים אמיצים מדור הניצחון – כאלה שלא חוששים לנצח ולא מתביישים לנצח.

מערכת החינוך הצה"לית תעבור פירוק והרכבה – חיל חינוך, גל"צ, יוהל"מ ושאר מנגנונים מיותרים יבוטלו.
שמו של הצבא יתוקן בהתאם למהותו – מצבא "הגנה" ל"צבא ישראל".

הקוד האתי יתוקן – חיי חיילי צה"ל ואזרחי ישראל יבואו לפני חיי האויב.
זו המוסריות האמיתית, וזו תהיה המדיניות:
"הקם להורגך – השכם להורגו."

הפרקליטות הצבאית תפורק ותוקם מחדש – כדי שתשמש את הצבא, לא תשפוט אותו.
האחריות תחזור לפיקוד ולא ליועצים משפטיים.

נשיב את העצמאות הביטחונית של ישראל:
– ביטול כל תלות זרה בהחלטות ובמימון
– השבת קווי ייצור אמצעי הלחימה לארץ
– הוצאת קרנות זרות והשפעות חיצוניות מהצבא
– הפסקת השתלמויות הקצונה בגופים חיצוניים

כל אזרח יתגייס לפרק זמן קצר, בהתאם למסגרת המתאימה לו, כל עוד ישראל מצויה במלחמת קיום.
כך נבטיח שכולם מבינים את ערך ההגנה, שותפים בנטל, ומוכנים להגן.
במקביל – צה"ל יעוצב מחדש ככוח מקצועי, מצטיין, עם שירות מלא והטבות משמעותיות למי שמתאים ונבחר – על פי צורכי ביטחון בלבד.

מדיניות הנשק תשתנה: כל אזרח שומר חוק – זכאי לשאת נשק.
נפרק את מקורות הנשק הבלתי חוקי ונחמיר את הענישה לכל סיוע לטרור.

ולצד כל אלו – די לשקר של "סיוע לאוכלוסייה לא מעורבת".
עזה יצרה את חמאס – לא להפך.
אין הבדל בין עזה לבין יהודה ושומרון, ואין הבדל בין חמאס לפתח או לכל גוף אחר שקם כדי לשלול את קיומנו.
לא מדובר בארגוני טרור – אלא במלחמה לאומית של עם מומצא, שכל זהותו נשענת על שנאה והשמדת מדינת ישראל.

צה"ל יפסיק להילחם בצללים ויחזור להכריע את האויב האמיתי.

מי שאין לו זהות – לא מנצח. וכשלא מנצחים – המלחמה לא נגמרת. וכשהמלחמה לא נגמרת – השלום לא מתחיל.
ולכן – אין שלום בלי הכרעה.

אנחנו נחזיר את צה"ל למטרה שלשמה הוקם: להגן – ולנצח.

3. תיקון יחסי מערכת המשפט והממשלה – השבת הריבונות לעם

מדינת ישראל תחדל להיות דמוקרטיה שמנוהלת בפועל על-ידי משפטנים ופקידים.
הכוח ישוב אל הריבון – העם, באמצעות נציגיו הנבחרים.
אנחנו נפריד רשויות באמת – ונגביל את הכוח הבלתי-נבחר שמכתיב את המציאות כבר שלושה עשורים.

הריבונות תוחזר לכנסת.
בג"ץ לא יהיה עוד סופר-ממשלה. לא יוכל לבטל חוקים של הכנסת או לכפות מדיניות ערכית־פוליטית במסווה של "מוסר חוקתי".

הרכב הוועדה למינוי שופטים ישונה מהיסוד – לא עוד מינוי עצמי של שופטים.
במקומו תיבחן אפשרות למנגנון ציבורי שקוף, כולל הצעה חדשנית:
בחירת שופטים אחת לעשור, על-ידי הציבור כולו.
כך נשיב את מערכת המשפט לעם, ונחזיר את האמון הציבורי שנשחק עד עפר.

תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל לשניים:
– יועץ משפטי לממשלה – שמייעץ
– תובע כללי – שאוכף חוק
שניהם יפעלו כמשרתי ציבור, לא כקובעי מדיניות.
במשרדי הממשלה – היועצים המשפטיים יהפכו למשרות אמון – עו"ד של השר, לא אפוטרופוס.

הרשות השופטת תחזור לגודלה ולתפקידה המקורי.
מערכת המשפט לא תקבע ערכים – אלא תכריע סכסוכים.
עליונות הכנסת כעיקרון יסוד של הדמוקרטיה – תחזור להיות נר לרגלינו.

בנוסף לכך:

כהונת ראש ממשלה תוגבל לשתי קדנציות, כדי לשמור על איזון בין יציבות לרענון שלטוני.

כוח השלטון המרכזי יפחת – יותר סמכויות יועברו לרשויות המקומיות, לקהילות ולחברה האזרחית.

זהות תפעל להגברת חירות הפרט בישראל – מתוך התנגדות עקרונית לכפייה, דתית או חילונית כאחת.
אזרחי ישראל יהיו בני חורין – יותר מאי פעם.

משאלי עם ינהלו נושאים קריטיים – כמו רפורמות כלכליות, ריבונות, שינויי משטר וחוקה.

4. ייעול מבנה הממשל – צמצום הממשלה והפקידות המיותרת

מדינת ישראל מנופחת, בזבזנית וחנוקה על-ידי בירוקרטיה בלתי נבחרת.
כדי לשחרר את המדינה – יש להתחיל בבית: צמצום דרסטי של ממשלת ישראל.

לא מדובר בקיצוץ סמלי – אלא בביטול מוחלט של משרדי ממשלה מיותרים, מיזוג משרדים כפולים והעברת סמכויות לרשויות המקומיות והקהילות.
כך תצומצם הממשלה למינימום הנדרש – תוך הגברת השירות והיעילות לציבור.

הפקידות תקבל טיפול שורש.
לא עוד שלטון פקידים שמסכל את רצון הבוחר מאחורי הקלעים.
לא עוד "עמדות מקצועיות" שמתחפשות להחלטות מדיניות.
הפקידות תחזור להיות גוף מבצע, כפי שמתחייב במדינה דמוקרטית.

פנסיות תקציביות מופרזות – יוגבלו.
זהות תקדם חקיקה שתציב תקרה ברורה לפנסיה תקציבית, בשיעור של עד פי 5 מהשכר הממוצע במשק (כ־75,000 ש"ח לחודש), תוך שמירה על זכויות סבירות – וביטול המנגנונים שהפכו את התקציב הציבורי לשוקת של המקורבים.

ייבוש ביצות השחיתות התקציבית – יתחיל מיד.
רשויות, גופים ומוסדות מיותרים שמבזבזים כספי ציבור – כמו תאגיד השידור הציבורי, מועצות מיותרות, רשויות כפולות ומנגנוני תקציב לא שקופים – יסגרו או יעברו שינוי עמוק.

הממשלה לא צריכה להיות גדולה וחונקת – היא צריכה להיות מדויקת, רזה ומשרתת.

5. קידום כלכלה חופשית – שחרור הכוחות היצרניים, דיור, ויוקר מחיה

הכלכלה הישראלית חנוקה. לא מחוסר כישרון – אלא מעודף רגולציה, מונופולים ממשלתיים, בירוקרטיה, וידיים פוליטיות שחונקות את היוזמה הפרטית.
זהות תשחרר את שוק העבודה, הקרקעות והמשק כולו – ותאפשר לציבור לנשום, ליזום ולהתפרנס בכבוד.

המפתח: פתיחת השוק לתחרות אמיתית.
הפסקת הריכוזיות, שבירת המונופולים הממשלתיים – מים, חשמל, דואר, בנייה וייבוא – והפיכת המשק לשוק חופשי באמת.

שחרור הרגולציה.
זהות תקדם רפורמה רוחבית שתפחית משמעותית את הנטל הרגולטורי מעל בעלי העסקים, העצמאיים והיזמים – ותאפשר הקמה ותפעול של עסקים בישראל בלי פחד, בלי טפסים מיותרים ובלי ריצות אחרי פקידים.

שחרור הקרקע לעם.
רשות מקרקעי ישראל תפורק – והבעלות על הקרקע תחזור לציבור.
מדינת ישראל תעבור למודל של בעלות פרטית אמיתית על הקרקע, ובמיוחד תחל בחלוקה ישירה של קרקעות לבני נוער ובוגרי צבא, ובפרט לחיילים ששבו מהמלחמה – לבניית בתים וחיים בישראל.

הקלה ביוקר המחיה.
שחרור שוק המזון והייבוא, ביטול מכסים מיותרים, פתיחת אפשרויות תחרות, והפסקת התמיכה המלאכותית במוצרים שאינם עומדים בתחרות – יובילו לצניחת מחירים אמיתית.

המסים יירדו.
מדינת ישראל תעבור ממיסוי על עבודה למיסוי על צריכה – צעד שיאפשר ביטול הדרגתי של מס הכנסה, הגברת היעילות, והפסקת הענישה למי שבוחר לעבוד קשה ולהצליח.

הכלכלה של זהות אינה מבוססת על תרגילים חשבונאיים או סיסמאות ריקות – אלא על עקרונות פשוטים: חירות, אחריות אישית, ותחרות אמיתית.

הציבור לא זקוק לחסדי המדינה – הוא רק צריך שהמדינה תפסיק להפריע לו.

6. מדינה יהודית יותר, עם חירות ובחירה מלאה לפרט

מדינת ישראל היא מדינה יהודית – אך כדי שתהיה באמת כזו, עליה לחזור לשורשיה מתוך חירות, לא מתוך כפייה.
זהות מחויבת לחיזוק הזהות היהודית של המדינה, תוך שמירה על חופש אישי והתנגדות עקבית לכל כפייה – דתית או חילונית.

שבת, כשרות וסמלים יהודיים יהיו חלק טבעי מהמרחב הציבורי וממוסדות המדינה – לא ככלי כפייה, אלא כביטוי לזהותה הלאומית של ישראל.
שבת תישמר במרחב הציבורי, מתוך כבוד למסורת ולרוח העם – לצד שמירה על זכותו של כל אדם לבחור את אורח חייו.
שוק הכשרות ייפתח לתחרות חופשית, וכל קהילה תוכל לקבוע את תקני הכשרות לפי אמונתה ודרכה.

מלחמות הדת המיותרות ייפסקו.
המדינה לא תכפה דת – אך גם לא תכפה חילוניות.
בתי המשפט ושאר זרועות המדינה לא ינהלו את חייהם הרוחניים של אזרחי ישראל, והמרחב הקהילתי יזכה לאוטונומיה ואחריות.

התרבות היהודית תזכה לעידוד מחודש – באמצעות חינוך עצמאי, חיבור למקורות, יצירה חופשית וגיוון תרבותי.
כך נבטיח זהות יהודית עמוקה, חיה ומתחזקת – מתוך חירות, לא מתוך שליטה.

לצד חיזוק הזהות – זהות תקדם חירות אמיתית לפרט. זהות מחויבת להרחבת מרחב החירות של כל אזרח ואזרחית בישראל, תחת אחריות אישית ובלי פטרונות ממשלתית.

זכות לשאת נשק – כל אזרח כשיר יוכל להחזיק נשק להגנה עצמית.

ביטול המאגר הביומטרי – המדינה לא תאגור מידע אישי מיותר.

ביטול רגולציות מיותרות – שחרור הפרט מהתערבות מיותרת של המדינה בחייו.

הגנה על פרטיות – הגבלת מעקבים ממשלתיים וחקיקה מגבילה.

כך תיבנה בישראל מדינה יהודית, חופשית ובטוחה, שבה לפרט יש זהות, זכויות וחירות לבחור את חייו.

7. מדיניות חוץ – אור לגויים, עצמאות וכבוד בין האומות

תפקיד מוסרי בין האומות
מדינת ישראל איננה עוד מדינה בגויים – היא לב האומה היהודית וכתפיה נושאות שליחות מוסרית עולמית.
כעם ששרד גלות, פוגרומים, שואה ושיבה ניסית לארצו – עלינו לשאת קול מוסרי ברור,
ולבשר מתוכה את בשורת החירות, הצדק והאמונה באדם ובבוראו – לכלל האנושות.

העולם מצפה מאיתנו להנהגה ערכית.
וכאשר הקול הזה לא נשמע – כשאין לנו עמוד שדרה מוסרי, כשאנחנו מהססים, שותקים או מתנצלים –
לא רק שהצדק שלנו אינו נשמע, אלא שאנחנו מותקפים, מושמצים ונחלשים.

ישראל תפסיק להתנהל מתוך תחושת תלות ונחיתות – ותתחיל להוביל מתוך ריבונות וזהות.

זהות תקדם מדיניות של חיזוק שיתופי הפעולה עם כל החלקים באנושות – מדינות, עמים, תנועות –
שחולקים איתנו מצע ערכי משותף:
אמונה באל, חירות האדם, צדק מוסרי, ומשמעות לחיים – הערכים האוניברסליים שהנחילה היהדות לעולם החופשי.

נחזק במיוחד את הקשרים עם מדינות ומנהיגים הרואים בעם ישראל עם סגולה ובשיבת ציון מימוש נבואי –
בין אם באמריקה, אפריקה, דרום אמריקה, אסיה או אירופה הלא-פרוגרסיבית.

סיוע חוץ – ובעיקר התקציב הביטחוני האמריקאי – יבוטל בהדרגה.
אך הקשר עם ארה"ב רק יתחזק – לא כקבצנים אלא כשותפים.
לא כמי שמחפשים נדבות, אלא כמי שמביאים ערך, ידע, חזון וברית.
זהות תבסס את יחסי החוץ של ישראל על כבוד הדדי, עצמאות, ואינטרסים משותפים.

עלינו להוביל דיפלומטיה חכמה – מבוססת זהות ולא פחד

בריתות אמיצות ייבנו עם שותפים לערכים, לא עם שליטי או"ם שממנים ועדות אנטי-ישראליות.

המעורבות בארגונים בינלאומיים עוינים – תצטמצם או תיפסק.

המאבק הדיפלומטי יעבור להתקפה – ישראל תוביל קו עקרוני לביטול ההכרה בעם הפלסטיני,
ולהצגת הסיפור האמיתי: עם אחד, ארץ אחת, אמת אחת.

מדיניות החוץ של ישראל תשתנה מהיסוד:
לא מתוך פחד, לא רק מתוך צורך בהגנה – אלא מתוך חזון.
חזון של עם חופשי בארצו, שמאיר לעולם.
נשוב להיות אור לגויים – לא בקריאה ריקה, אלא במעשה מדיני ברור, מוסרי, ובטוח בעצמו.

8. חינוך – מחזירים את האחריות להורים

החינוך תמיד היה לב הזהות היהודית.
כעם הספר, ראינו בלמידה שליחות מוסרית ולאומית – לא תוצר של רגולציה ממשלתית, אלא של אהבה, מחויבות ואחריות הורית.
ולכן, המאבק על מערכת החינוך הוא המאבק על דמותו הרוחנית והערכית של הדור הבא.

מערכת החינוך הריכוזית כיום כושלת בהישגים, חונקת יוזמה, ומקדמת ערכים פרוגרסיביים זרים לרוח העם.
את תוצאות הבינוניות – שלא לומר הבורות – כולנו רואים: דור חסר שורשים, מורים נשחקים, תלמידים אבודים.
ובזמן שהמערכת מתרחקת מההורים ומהזהות, המדינה דורשת עוד ועוד שליטה.
זהות מציעה כיוון הפוך: חינוך מתוך חירות

זהות תקדם רפורמה מקיפה שתעביר את מרכז הכובד מהמערכת – אל המשפחה.
בלב הרפורמה: שיטת השוברים – התקציב הולך עם הילד, וההורים הם שבוחרים.

עקרונות הרפורמה:

בחירה חופשית להורים – בין מסגרות ציבוריות, פרטיות, קהילתיות ויהודיות עצמאיות.

תחרות חינוכית בריאה – שתעודד מצוינות, גיוון, התאמה לקהלים שונים, והקמה של מוסדות חדשניים.

שיקום מעמד המורה – יותר אוטונומיה, תגמול לפי ערך ולא לפי ותק בלבד.

פתיחת בתי ספר מקצועיים ומותאמים לעידן החדש – לצד חיזוק הערכים הלאומיים, היהודיים והקהילתיים.

ביטול אזורי רישום – ומתן עדיפות להנהגה חינוכית מקומית: של ההורים, הקהילה וצוות בית הספר.

הרפורמה תיושם בהדרגה ובשיקול דעת – תוך מעבר אמיתי ממערכת ממשלתית ריכוזית,
אל קהילה חינוכית פתוחה, חופשית ומחוברת לשורשיה.

כך נהפוך את ישראל שוב לעם הספר – לא רק בשם, אלא בפועל.